אב"י הנחל - חלק ג' - מכתב תיט'

ב"ה כ"ג אלול תשל"א
לכבוד נשיא ישראל, חמדת ליבי ועטרת ראשי, מר שניאור זלמן שזר, הנושא את נפשו אל החכמה הנוראה אל המעשיות התורות והתפילות של הנחל נובע שהבטיח לנו שעל ידו לא תשתכח תורה מישראל. יברכך ה' מציון בשנה טובה ומבורכה בחיים טובים ארוכים בריאים ונעימים.
חלחלה ורעדה אחזתני ונדכיתי עד מאד מרוב צער ומרירות ליבי אשר עד שמים יגיע, בראותי כי אחרי כל הטובות ופלאות גדולות אשר הפליא ועשה אדון הנפלאות עמנו להודיענו מאור החדש כזה, פלא נורא כזה, העולה על כל הפלאות שבכל דור, של כל הדורות, להחיותנו בדור העני הזה...
חזק ואמץ ושמח נפשך מאד במה שזכית לידע ולהאמין בהמנהיג האמת, נחל נובע, אשר בגודל כוחו הנורא לא יעזוב ה' אותך, לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי. כי הוא הולך לפנינו, ואמר קודם הסתלקותו לעלא "אז איך גייע פאר אייך, וואס האט איהר צו זארגין!" [מאחר שאני הולך לפניכם מה לכם לדאוג]. אשרינו שבאנו לעולם בדור הזה, שנתגלה בו אור האורות, פלא פלאות כזה, שהוא כל עיקר יסוד ושורש חיותנו ותקותנו בזה ובבא.

{אב"י הנחל השלם - חלק ג' - מכתב תיט'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה