אב"י הנחל - חלק ג' - מכתב תלח'

צריך כל אדם לרחם מאד על בשר הגוף. כבר, בבחינת "ומבשרך לא תתעלם" מבשרך דייקא שלא תעלים עיניך מלרחם על בשרך היינו בשר גופך כי צריכים לרחם מאד על הגוף לראות לזככו כדי שיוכל להודיע לו מכל ההארות וההשגות שהנשמה משגת כי הנשמה של כל אדם היא רואה ומשגת תמיד דברים עליונים מאד אבל הגוף אינו יודע מהם על כן צריך כל אדם לרחם מאד על בשר הגוף לראות לזכך הגוף עד שתוכל הנשמה להודיע לו מכל מה שהיא רואה ומשגת תמיד עד שגופו יראה ויחזה השגות עליונות שהנשמה משגת תמיד (אבל כשיש לגוף עזות מבחינת והכלבים עזי נפש אין הנשמה יכולה לסמוך עצמה ולהתקרב אל הגוף להודיע לו מה ההשגות שלה) אבל כשיש לגוף עזות שהוא עז וחזק בהתאוות אין הנשמה יכולה לסמוך עצמה ולהתקרב להגוף להודיע לו מההשגות שלה וזה בחינת מבשרי אחזה אלוק, מבשרי דייקא על ידי בשר הגוף אחזה אלוק היינו השגות אלקות היינו שהאדם בגופו יראה ויחזה השגות עליונות שהנשמה משגת תמיד וצריך לזה עזות דקדושה היינו קולות וכל הקולות הן של צעקה הן של אנחה הן קול שופר הן קול זמרה הם בחינת עזות בבחינת "הן יתן בקולו קול עוז". וזה בחינת מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי עצמי שהיא הנשמה שהיא עצם האדם. כי עיקר עצמיות האדם, מה שנקרא אצל האדם - אני, הוא הנשמה שהוא עצם הקיים לעד אבל מחמת עזות הגוף בתאוותיו אזי הנשמה שהיא עצם האדם רחוקה מבשרו וגופו ועל ידי קול אנחה שהיא בחינת (עידוד עזות) עיזוז דקדושה על ידי זה נשבר עיזוז גופו ואז מתקרבת מתדבקת העצם להבשר היינו הנשמה להגוף וזה מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי וכן בכלליות בני האדם יש בחינת עצם ובשר היינו שהחכם האמת שהוא בחינת הנשמה להעם שהם למטה ממנו הוא בחינת עצם והעם הם נגדו בחינת בשר וכשהם בבחינת בשר כמו בשר הגוף בעצם האדם הם שומעים הקול אנחה היינו קולו של החכם ושוברת גופם בבחינת אנחה שוברת גופו של אדם ועל ידי זה יוכל לסמוך להתקרב אליהם בבחינת מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי אך כשאינם בבחינת בשר אינם שומעים כלל קולו.
ולבוא לבחינת בשר הוא על ידי השימוש על ידי שמשמש את החכם נעשה בחינת בשר להחכם וכן על ידי שמשמש הגוף להנשמה בעשיית מצוות מעשיות נעשה הגוף בחינת בשר להנשמה וכשהבשר בבחינה הזאת אז זוכין לבוא לאמונה שהוא כלליות הקדושה שמקבלין מהצדיק האמת שאי אפשר להתקרב אליו כי אם על ידי עזוז דקדושה שהיא בחינת כל הקולות דקדושה שעל ידי זה משברין עיזוז דסטרא אחרא שהוא בחינת עיזוז הגוף בתאוותיו וזוכין להתקרב ולהתדבק אליו ועל ידי זה זוכין לאמונה שלמה.

{אב"י הנחל השלם - חלק ג' - מכתב תלח'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה