אב"י הנחל - חלק ג' - מכתב כט'

שחם ליבו בקירבו ובוער כאש להדליק ולהאיר אור הצדיק האמת בעולם המדע.
השם יתברך יגמור את שלו בודאי, ולעולם ידו על העליונה. וכל אלו הרהורי תשובה שבאו לאדם, אינו נאבד שום אחד מהם, אף על פי שאין זוכה עדיין לתשובה כראוי. ואפילו אם הבעל דבר מתגבר עליו אחר כך ביותר ונופל למטה יותר ויותר, חס ושלום, אף על פי כן כל מה שנתעורר לפעמים איזה התעוררות מעט דמעט כחוט השערה, אינו נאבד לעולם, וסוף כל סוף יהיה לו תיקון על ידי זה. על ידי התקבצות ההרהורי תשובה שהיה לו לפעמים בימי חייו, בכוח הצדיק הגדול, שמחזק ומחייה את הכל, דרי מעלה ודרי מטה, ומעורר ומחייה כל אלו שירדו בימי חייו, בכוח הצדיק הגדול, שמחזק ומחייה את הכל, דרי מעלה ודרי מטה, ומעורר ומחייה כל אלו שירדו למטה מאד ומודיעם כי "מלא כל הארץ כבודו", שזה בחינת "הקיצו ורננו שוכני עפר".
כשאדם גולה ומטולטל מקדושת ישראל במקומות רחוקים מאד מהשם יתברך ואין לו מנוח לכף רגליו, אזי צריך להתחזק מאד באמונת חכמים, כי עכשיו עיקר התיקון הוא רק בכוח הצדיק האמת שמאמין בו, שהוא בחינת שכל הכולל, חכמה עליונה, שעל ידי שנכללין בו באמת, נמתקים הכל הגבולים וכל הצמצומים ונתתקן הכל.

{אב"י הנחל השלם - חלק ג' - מכתב כט'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה