עצמי ובשרי, החביב לי באמת יותר מנפשי.
שהעיר את רוחו והקדיש את לבבו הרחב וכשרונותיו הברוכים להכניס עצמו בכל כוחו, בהשתדלות גדולה ויתרה ביותר, לגדל ולפרסם את שם הצדיק היחיד בעולם, העולה לעלא ולעלא על כל הצדיקים הנוראים המובחרים הנוראים, יחידי הדורות.
שהוא מחסה ומגן לנו גם עכשיו, בתוך כל מיני חשכות והתרחקות אשר באחרית הימים האלה, בימינו אלה.
אשריך, אחי! אשריך אלפים פעמים, שפנימיות לבבך מבין ומרגיש האמת האמיתי, שמאיר עכשיו בכל העולמות מראש ועד סוף - שלום וישע רב!
מעוצם עייפות נפשי, מחמת ריבוי המרירות, התלאות והמרירות אשר סבבוני, אין דעתי צלולה ואין לי דיבורים.
אך למען נועם אהבתך החרות על לוח ליבי, לא יכולתי להתאפק לעשות חובתי, וכתבתי בכל כוחי.
ה' יודע ועד, וגם לבבך רואה ומרגיש, כי נפשך קשורה בנפשי תמיד בכל יום ובכל עת, ובפרט בעת ההתבודדות והשיחה עם השם יתברך, כל מעיני בך (למישר).
נפשי יודעת מאד, שמושרש בפנימיות לבבך נקודת האמונה הקדושה בה' ובתורתו, וליבך בוער כיקוד אש להתחבר בכל מיני חיבור להצדיק האמת ואנשיו הכשרים האמיתיים שבדור, אשר במעיינות חכמת תורתו מאיר בנו אמונה אמיתית, שזאת האמונה הוא שורש ומקור החכמה, שעל ידה באים להשגות אלוקות, לראות עין בעין אלקותו ומלכותו וממשלתו.
אבל כנגד זה משתטחים המניעות ועיכובים בלי שיעור. לכן הנני פונה אליך מעומק ליבי להעמידך על החוב הקדוש המוטל עלינו, לחשוב מחשבות עמוקות ותחבולות עצומות, (להתגבר) ולהתאמץ (ברצון בכלות הנפש בתשובה גדולה עד כלות הנפש חזק מאד) בכלות הנפש, בתשובה גדולה עד כלות הנפש, להתגבר ולהתאמץ ברצון חזק מאד להגות בספריו הקדושים בכל יום ויום, לראות אורות החדשות הנוראות שבהם, עד שיכנס הריחות הקדושות מהדיבורים הקדושים בלבבך הנעים לקיום ולמעשה.
{אב"י הנחל השלם - חלק ג' - מכתב קלח'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
שהעיר את רוחו והקדיש את לבבו הרחב וכשרונותיו הברוכים להכניס עצמו בכל כוחו, בהשתדלות גדולה ויתרה ביותר, לגדל ולפרסם את שם הצדיק היחיד בעולם, העולה לעלא ולעלא על כל הצדיקים הנוראים המובחרים הנוראים, יחידי הדורות.
שהוא מחסה ומגן לנו גם עכשיו, בתוך כל מיני חשכות והתרחקות אשר באחרית הימים האלה, בימינו אלה.
אשריך, אחי! אשריך אלפים פעמים, שפנימיות לבבך מבין ומרגיש האמת האמיתי, שמאיר עכשיו בכל העולמות מראש ועד סוף - שלום וישע רב!
מעוצם עייפות נפשי, מחמת ריבוי המרירות, התלאות והמרירות אשר סבבוני, אין דעתי צלולה ואין לי דיבורים.
אך למען נועם אהבתך החרות על לוח ליבי, לא יכולתי להתאפק לעשות חובתי, וכתבתי בכל כוחי.
ה' יודע ועד, וגם לבבך רואה ומרגיש, כי נפשך קשורה בנפשי תמיד בכל יום ובכל עת, ובפרט בעת ההתבודדות והשיחה עם השם יתברך, כל מעיני בך (למישר).
נפשי יודעת מאד, שמושרש בפנימיות לבבך נקודת האמונה הקדושה בה' ובתורתו, וליבך בוער כיקוד אש להתחבר בכל מיני חיבור להצדיק האמת ואנשיו הכשרים האמיתיים שבדור, אשר במעיינות חכמת תורתו מאיר בנו אמונה אמיתית, שזאת האמונה הוא שורש ומקור החכמה, שעל ידה באים להשגות אלוקות, לראות עין בעין אלקותו ומלכותו וממשלתו.
אבל כנגד זה משתטחים המניעות ועיכובים בלי שיעור. לכן הנני פונה אליך מעומק ליבי להעמידך על החוב הקדוש המוטל עלינו, לחשוב מחשבות עמוקות ותחבולות עצומות, (להתגבר) ולהתאמץ (ברצון בכלות הנפש בתשובה גדולה עד כלות הנפש חזק מאד) בכלות הנפש, בתשובה גדולה עד כלות הנפש, להתגבר ולהתאמץ ברצון חזק מאד להגות בספריו הקדושים בכל יום ויום, לראות אורות החדשות הנוראות שבהם, עד שיכנס הריחות הקדושות מהדיבורים הקדושים בלבבך הנעים לקיום ולמעשה.
{אב"י הנחל השלם - חלק ג' - מכתב קלח'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה