אנחנו מחויבים תמיד להודות ולהלל להשם יתברך על גודל החסד והישועה...סבב וכו', שסבב בנפלאותיו אשר עשה עמנו, על שזכינו להיות בחלקו של רבנו, אור החדש, הקדוש והנורא והנשגב וכו' וכו'; להרגיל עצמנו בכל יום להעמיק מחשבתנו באמת בעוצם החסד והישועה הנפלאה והנוראה אשר הפליא השם יתברך עמנו ועם כל ישראל לדורות עולם, על שזכינו להיות בחלקו וכו', כנ"ל, ולהודות ולהלל להשם יתברך, ולהרחיב לבנו, לפתוח פינו לפרש לפניו יתברך כל אשר (עשה) עם לבבנו, כבן המתחטא לפני אביו ממש, כי אנו רואים בעינינו בכל עת שאנו בנים לה' אלוקינו ממש, כי הוא גומל עמנו חסדים תמיד, בכל יום ובכל עת ובכל שעה, כרחם אב על בנים. אשרי אזנינו, שזכינו לשמוע נוראות כאלה! ואם היינו רוצים להביא תודה על דיבור אחד (מכל הדברות שקבלנו), לא יספיקו כל ימינו להודות ולהלל ולשבח ולפאר ולרומם, להדר ולנצח, לברך, לעלה ולקלס למי שעשה לנו ולכל ישראל את כל הניסים האלו, שזכינו (לשמוע) בדורות הללו, לשמוע התגלות נסתרות כאלה, אשר אין לנו פה וכלים לספר שבח נוראות גדולות כל דיבור ודיבור מתורה אחת; מכל שכן וכל שכן שזכינו גם זכינו לשמוע כמה וכמה תורות, שיחות ומעשיות נוראות - כמה מעלות טובות למקום עלינו. אלמלא לא אתינן להאי עלמא אלא למשמע דא - דיינו! [אלמלא לא באנו לעולם הזה אלא לשמוע זאת - דיינו].
{אב"י הנחל השלם - חלק ג' - מכתב קסב'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
{אב"י הנחל השלם - חלק ג' - מכתב קסב'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה