אב"י הנחל - חלק ג' - מכתב רצד'

...שמחזק ומאמץ נפש הישראלי, ומגלה כל הטוב שיש בו מתוך עומק החושך של ריבוי הרע החופה עליו; ומגלה כל הטוב שנמצא בו עדיין בעוצם שפלותו ושחרותו, בתוך עומק החושך של ריבוי הרע החופה עליו, ומאיר בו התנוצצות אלקות יתברך, עד שיזכה גם הגרוע שבגרועים למצוא עצה ותחבולה ודרך ושביל ונתיב לשוב להשם יתברך.
הבעל דבר רוצה להפילו בדעתו לגמרי, שמזכיר אותו מכל מקום שהוא ריבוי עוונותיו ופשעיו העצומים, ואיך הוא ואיך הוא מלא פגמים וקלקולים בכל עת, ואיך שנתרחק כל-כך מהשם יתברך, עד שנדמה לו שאפס תקוה, ומראה לו בכל פעם כאילו אפס תקוה ח"ו, ועל כן מונע את עצמו מלחתור עוד חתירות לשוב להשם יתברך ח"ו. וכל זה מעשה הבעל דבר, כי אין זה דרך ענוה כלל, רק הבעל דבר שמתנכל עליו להפילו לגמרי ח"ו, (ועל כן צריכין יגיעה גדולה וכו'). ומגודל החושך, קשה לו מאד להחיות עצמו, למצוא בעצמו הנקודות טובות שבו להחיות עצמו, ועל כן צריכין יגיעה גדולה ועצומה לברר הטוב, דהיינו להזכיר את עצמו בכל נקודה ונקודה טובה שמוצא בעצמו מקדושת ישראל, בפרט מה שזכה  בהנקודות טובות שבו - לשמח את נפשו, להזכיר את עצמו: הלא אף על פי כן אני מזרע ישראל, שלא עשני גוי וכו', ואני עושה לפעמים איזה מצוה; ואם היא כמו שהיא, הלא על כל פנים יש בה איזה נקודה טובה, אשר נקודה אחת של מצוה קלה של הקל שבקלים, אין כל העולם כדאי לה!
כשהאדם רואה גודל ריחוקו, שרחוק מאד מאד מהשם יתברך ומעשיו מכוערין מאד, אזי הבעל דבר רוצה להפילו לגמרי וכו' כנ"ל.
...ואז זוכה לשמוח תמיד ומתקרב להשם יתברך.

{אב"י הנחל השלם - חלק ג' - מכתב רצד'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה