אב"י הנחל - חלק ג' - מכתב שטו'

כבוד הודיע הצדיק, שאין שום יאוש לעולם, כי השם יתברך מלא רחמים וחפץ בתשובתן של כל הרשעים תמיד, והוא חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח. ועל-כן, כל אחד ואחד, לפי מעשיו עכשיו שעשה, וירד ונתעה למקום שירד ונתעה, אזי השם יתברך מצמצם עצמו ומרמז לו רמזים כפי הראוי לו עכשיו במקומו ושעתו. ומי שאין לו שכל להעמיק בזה בדעתו, צריך על כל פנים להאמין בזה באמונה שלמה...ואזי יוכל לזכור את ה' (בכל יום דייקא, ולא לדחות מיום לחברו, חס ושלום)...בכל מקום ובכל זמן ובכל המדרגות שבעולם, למעלה או למטה ח"ו, כי השם יתברך מצמצם עצמו בכל יום, בכל מקום, ומרמז רמזים וכו'.
צריכין לשמור את הזכרון בכל יום דייקא, ולא לדחות מיום לחברו ח"ו, כי זה עיקר שלמות הזכרון, להזכיר עצמו בכל יום דייקא בעלמא דאתי, כי בכל יום יש בו רמזים מיוחדים להתקרב לעבודתו, המלובשים במחשבה דיבור ומעשה שבאותו היום דייקא...
(צריכין בכל יום מחדש...)
אין יום דומה לחברו, בכל יום יצרו של אדם מתחדש עליו; אבל מידה טובה מרובה, כי "חסדי ה' כי לא תמנו" וכו', והם מתחדשים בכל בוקר, ועל ידי זה השם יתברך לא יעזבנו בידו. על כן צריכין בכל יום מחדש להתחזק ולקוות ולחכות להשם יתברך, שיעזרו ויושיעו מחדש ממש בכל עניני התלאות והמצוקות והבלבולים והמניעות וכו' העוברין על כל האדם, ונדמה לו בכל יום ובכל עת שעת כזה לא עבר עליו, ולפעמים הוא אמת קצת, אבל אין לו דעת להבין שהחסדים המתחדשים עתה הם מרובים יותר! "אם אמרתי מטה רגלי וכו'".

{אב"י הנחל השלם - חלק ג' - מכתב שטו'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה