אב"י הנחל - חלק ג' - מכתב ת'

צריכים לקבוע בלב היטב זכרון יום המיתה ויום הקבורה, שמוכנים ועומדים לזה בכל עת ורגע, וכל הימים של האדם מנויים וספורים וקצובים במספר אצל השם יתברך, וכל שעה שיתבטל בקנית הסחורה הטובה היא אבדה הנצחית, אבדה שאינה חוזרת אבדה והפסד רווח נפלא ונורא, עין לא ראתה וכו', שהיה מרויח בהשעות האלה.
צריכים למהר ולזרז עצמו בתכלית הזריזות לשוב להשם יתברך.
...הכוסף ובוער בפנימיות ליבו וכו', בסתרי ליבו...
צריך להגדיל השכל ולהעמיק מחשבתו, ולהיות שכלו שט ופורח ומעופף בתוך קדושת הדעת של הצדיק, שהוא עיקר התיקון...
הסטרא-אחרא רוצה, חס ושלום, להעלים ולהסתיר את אור אלקותו יתברך לגמרי. האדם צריך לשום אל ליבו בכל יום שהיום יפנה, השמש יבוא ויפנה, וכן כל ימים הם כצל עובר, ובפרט כשרואה ומבין בעצמו מה שנעשה עימו, ורואה שהדעת, שהוא בחינת אור השמש, מסתלק ממנו על ידי ריבוי עוונותיו וכו', בטרם יפנה היום, עד אשר לא תחשך השמש, כשהיום מתחיל לערוב ולהסתלק...
אפילו כל אדם שבעולם בכל מקום שהוא, אפילו הרחוקים מאד מאד, גם לשם מגיע התיקון.
דייקא מחמת שירד למקומות נמוכים ורחוקים מאד; וכל מה שירד ונתרחק ביותר, כשזוכין בכוח הצדיק האמת לעלות משם, נתתקנים כלים נפלאים יותר לקבל אור חדש, נפלא ונורא ביותר, כי הצדיק האמת הגדול הנורא, שלא טעם טעם שום חטא ח"ו מעולם כלל וכלל, הוא יורד בכונה למקומות הרחוקים ונמוכים מאד מאד, בשביל להעלות הנפשות משם להחזירם בתשובה, ובכח זה הצדיק יש תקוה לכל מי שיאחז בו, שיעלה מעומק ירידתו לעליה גדולה וכו'.

{אב"י הנחל השלם - חלק ג' - מכתב ת'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה