אב"י הנחל - חלק ג' - מכתב שפא'

כל עיקר הנפילות והירידות של הרחוקים מהשם יתברך, הכל על ידי בלבול המדמה; וכן להפך, על ידי ברור ותיקון המדמה, על ידו זוכין לאמונה שלמה, ולעלות על ידי זה אל פנימיות השכל והדעת, שהוא עצם הנשמה, ועל ידי זה יזכה לרוב טוב הצפון עין לא ראתה וכו'. על ידי ההתקרבות לצדיק האמת, זוכין לשלמות ברור המדמה ותיקון האמונה הקדושה.
(מי שרוצה לחשוב על תכליתו האחרון, צריך לזהר מאד לבלי להיות כלל זקן וחלוש כח בעיני עצמו לעולם, דהיינו שלא יפול לזקנה ותשות כח של הסטרא-אחרא, חס ושלום; ולהתחיל בכל פעם רק לחיות חיות חדש דקדושה, ובכל פעם לחדש כנשר ימיו, להתחיל בכל פעם לעסוק בעבודת ה' בהתחלה חדשה ממש, כאילו לא התחיל עדיין מעולם כלל).
לפעמים צדיק גדול נתהפך לאיש אחר, מחמת שנאחז בו נשמת אדם רשע, ועל ידי זה נופל לעברות ופגמים ח"ו.
ולפעמים נתעבר ברשע נשמה קדושה, שעל ידי זה מתעורר בתשובה. וכל אדם, כפי בחירתו וכפי כסופיו והתחזקותו ואמונתו בהשם יתברך, כמו כן השם יתברך מתגלגל עימו ברחמיו...
התאוות רעות הם אורבים על נפש האדם תמיד, וכל מה שהנפש יקרה וגדולה ביותר, הם מתגברים עליו ביותר ויותר, וצריך רחמים רבים והתגברות גדול להנצל מהם.
האדם הבר-שכל, כשרואה שהיצר הרע והתאוות מתגברים עליו מאד מאד ביותר ונדמה לו שקשה לשברם, צריך לידע ולהאמין שבודאי נפשו בשרשה היא גדולה ויקרה וגבוהה מאד מאד, ואלפי אלפים ורבי רבבות עולמות בלי שיעור תלויים בה, וצריך להתגבר לרחם עליה, לבל יאבד אוצרות וסגולות יקרות מאד התלויים בנפשו, ויתגבר בכל עוז להציל נפשו (מני שחת), מן העושק, והעיקר על ידי התקרבות לצדיק האמת.
אין זה דרך הענוה האמיתית להחזיק עצמו לרשע גמור, חס ושלום, ולהקטין מעלת נפשו הקדושה, רק אדרבה, צריך להגביה ליבו ודעתו בדרכי ה', לומר בנפשו שאין נאה לו לעשות מעשים כאלה, מעשי בהמה, כי נפשו גבוהה מאד!

{אב"י הנחל השלם - חלק ג' - מכתב שפא'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים