ואיך שהוא, תהילה לא-ל, יש לנו במה לשמוח, יש ויש, תהילה לא-ל חי, מה שהבדילנו מן התועים (והטועים) בכל הבחינות; בכל יום אברכך על זה, מלא רחמים.
התגברות הבעל דבר, אין לשער, אבל כל תקותנו על כוחו של זקן דקדושה, שעולה על הכל; ואי אפשר לדבר בזה וכו'. חזק ואמץ ושמח נפשך בכל יום מחדש עם מה שזכינו, שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים בכל הבחינות.
כי מגודל הרעש והמניעות ליגע בנו, מבינים כמה וכמה מעלות טובות למקום עלינו, שנצלנו מהתנגדות וליצנות שלהם. אלו קרבנו אליו, אלא לבלי להתנגד על אור כזה וכו' וכו', ולא קבלנו שום חידוש ממנו - דיינו! ועל כל חידוש ודיבור ושיחה שקבלנו ממנו, צריכים לומר: "אלמלא לא אתינן להאי עלמא אלא לשמוע דא, דיינו", על אחת כמה וכמה וכו' וכו'.
הזהר לשמח נפשך במה שאתה יודע שמאיר אור כזה בעולם, והוא נעלם ונסתר כל-כך מכולם, ולנו מתנוצץ בחסדו, ועל כל פנים אין אנו מתנגדים עליו, חס ושלום.
עיקר השלום האמיתי, שהוא רפואת הגוף ורפואת הנפש לנצח, הוא כשאין חולקים על נקודת האמת, אור הצדיק האמת, שאנו חוסים בו לנצח, כי חוץ מזה אין שום שלום בעולם. (ויש בזה הרבה לדבר, אשר תקצר היריעה). וכן גילה לנו רבינו, שההכרח לסבול מרירות בשביל השלום האמיתי, ואם המרירות נוגע עד הנפש וכו'; אבל שלום ורפואה וישועות נפלאות וכל הברכות וכו', הנמשכין על ידי איש שלם כזה, ממתיק מתקן הכל (ועושה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים) ובכל העולמות, (ואי אפשר לקבל שלום זה כי אם על ידי מרירות). זכור היטב מה שאמר, זכרונו לברכה, קודם הסתלקותו הקדוש: "אז איך גיי פאר אייך, וואס האט איהר צו זארגין?" (כאשר אני הולך לפניכם תמיד, מה יש לכם לדאוג?). ואף על פי שאני מקולקל כל כך, אף על פי כן אינו מתנגד על זה, שזה כל האדם, אחרי מחלוקת וליצנות כזה וערבוביא וכו', שכל תקותו ותיקונו על ידו.
{אב"י הנחל השלם - חלק ג' - מכתב שצז'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
התגברות הבעל דבר, אין לשער, אבל כל תקותנו על כוחו של זקן דקדושה, שעולה על הכל; ואי אפשר לדבר בזה וכו'. חזק ואמץ ושמח נפשך בכל יום מחדש עם מה שזכינו, שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים בכל הבחינות.
כי מגודל הרעש והמניעות ליגע בנו, מבינים כמה וכמה מעלות טובות למקום עלינו, שנצלנו מהתנגדות וליצנות שלהם. אלו קרבנו אליו, אלא לבלי להתנגד על אור כזה וכו' וכו', ולא קבלנו שום חידוש ממנו - דיינו! ועל כל חידוש ודיבור ושיחה שקבלנו ממנו, צריכים לומר: "אלמלא לא אתינן להאי עלמא אלא לשמוע דא, דיינו", על אחת כמה וכמה וכו' וכו'.
הזהר לשמח נפשך במה שאתה יודע שמאיר אור כזה בעולם, והוא נעלם ונסתר כל-כך מכולם, ולנו מתנוצץ בחסדו, ועל כל פנים אין אנו מתנגדים עליו, חס ושלום.
עיקר השלום האמיתי, שהוא רפואת הגוף ורפואת הנפש לנצח, הוא כשאין חולקים על נקודת האמת, אור הצדיק האמת, שאנו חוסים בו לנצח, כי חוץ מזה אין שום שלום בעולם. (ויש בזה הרבה לדבר, אשר תקצר היריעה). וכן גילה לנו רבינו, שההכרח לסבול מרירות בשביל השלום האמיתי, ואם המרירות נוגע עד הנפש וכו'; אבל שלום ורפואה וישועות נפלאות וכל הברכות וכו', הנמשכין על ידי איש שלם כזה, ממתיק מתקן הכל (ועושה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים) ובכל העולמות, (ואי אפשר לקבל שלום זה כי אם על ידי מרירות). זכור היטב מה שאמר, זכרונו לברכה, קודם הסתלקותו הקדוש: "אז איך גיי פאר אייך, וואס האט איהר צו זארגין?" (כאשר אני הולך לפניכם תמיד, מה יש לכם לדאוג?). ואף על פי שאני מקולקל כל כך, אף על פי כן אינו מתנגד על זה, שזה כל האדם, אחרי מחלוקת וליצנות כזה וערבוביא וכו', שכל תקותו ותיקונו על ידו.
{אב"י הנחל השלם - חלק ג' - מכתב שצז'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה