צריך האדם לזהר מאד שלא יעשה מעשה בהמה, חס ושלום, כי הדעת שהוא גדר האדם הוא בהפך ממש מכל התאוות וכו', שהם בחינת כסילות ושטות ושיגעון, מעשה בהמה ממש. וכשזוכה על ידי הדעת לגרש התאוות ומידות רעות הבהמיות, אז נתחזק ונתרומם שכלו, וכפי הכנעת התאוות הבהמיות כן נתרומם שכלו, ואזי כשמגיע אל השכל אז צריך הוא לידע האמת שעדין הוא רחוק מחכמה, בבחינת: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני". כי עיקר החכמה שישכיל שרחוק ממנו החכמה, ואז צריך דייקא לעשות עצמו כבהמה וכאילו אין בו שום דעת כלל, כמבואר על פסוק: "אשר נתן אלוקים חכמה בהמה", שהוא חכמה גדולה לעשות עצמו כבהמה.
כי אי אפשר לקבל ולהמשיך בשלמות הדעת והמוחין האמיתיים, כי אם על ידי צמצום המוח (בקדושה), שזה בחינת שמשים עצמו כבהמה, שמצמצם דעתו כאילו אינו יודע כלל, וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: אין התורה מתקיימת אל במי שמשים עצמו כאינו יודע, ואז על ידי זה דייקא זוכה לקבל את שכל והמוח בהדרגה ובמידה.
וגם כשמקבל איזה שכל ודעת, צריך לידע בכל פעם שעדיין אינו יודע כלל, ועל ידי זה זוכה לקבל מוח ודעת חדש בכל פעם.
אפילו מי שהוא למדן וחכם מופלג, ואפילו אם יש לו מעשים טובים אי אפשר לבוא אל התכלית הנצחי כי אם על ידי הצדיק האמת ותלמידיו ותלמידי תלמידיהם וכו'.
להמשיך על עצמו הארת השכל של הצדיק האמת, העמוק והגבוה מאד, שיכול להאיר גם בהנופלים מאד והרחוקים ביותר.
ועיקר תיקון האדם, בחייו ולאחר מיתתו, הוא רק על ידי שאוחז עצמו בהצדיק.
ולעתיד ישבו כל ישראל באהלי הצדיק האמת ואנשיו האמיתיים ויתקרבו אליהם, שזה עיקר תיקון האדם בשביל שיהיה דבוק באוהל הצדיק הגדול, וימסור נפשו לשבר כל המניעות, וימסור (הכל)...שימסור נפשו וימית עצמו.
ויחזק לבבו בכל עוז ותעצומות שימית עצמו בשביל שיתקרב להצדיק הגדול, שיכול לתקן ולרפאות (את) הכל בגודל עוצם הארת שכלו.
{אב"י הנחל השלם - חלק ג' - מכתב סז'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
כי אי אפשר לקבל ולהמשיך בשלמות הדעת והמוחין האמיתיים, כי אם על ידי צמצום המוח (בקדושה), שזה בחינת שמשים עצמו כבהמה, שמצמצם דעתו כאילו אינו יודע כלל, וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: אין התורה מתקיימת אל במי שמשים עצמו כאינו יודע, ואז על ידי זה דייקא זוכה לקבל את שכל והמוח בהדרגה ובמידה.
וגם כשמקבל איזה שכל ודעת, צריך לידע בכל פעם שעדיין אינו יודע כלל, ועל ידי זה זוכה לקבל מוח ודעת חדש בכל פעם.
אפילו מי שהוא למדן וחכם מופלג, ואפילו אם יש לו מעשים טובים אי אפשר לבוא אל התכלית הנצחי כי אם על ידי הצדיק האמת ותלמידיו ותלמידי תלמידיהם וכו'.
להמשיך על עצמו הארת השכל של הצדיק האמת, העמוק והגבוה מאד, שיכול להאיר גם בהנופלים מאד והרחוקים ביותר.
ועיקר תיקון האדם, בחייו ולאחר מיתתו, הוא רק על ידי שאוחז עצמו בהצדיק.
ולעתיד ישבו כל ישראל באהלי הצדיק האמת ואנשיו האמיתיים ויתקרבו אליהם, שזה עיקר תיקון האדם בשביל שיהיה דבוק באוהל הצדיק הגדול, וימסור נפשו לשבר כל המניעות, וימסור (הכל)...שימסור נפשו וימית עצמו.
ויחזק לבבו בכל עוז ותעצומות שימית עצמו בשביל שיתקרב להצדיק הגדול, שיכול לתקן ולרפאות (את) הכל בגודל עוצם הארת שכלו.
{אב"י הנחל השלם - חלק ג' - מכתב סז'}
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה